קטונתי
כן, אני מודה ומתוודה,
קטונתי מלהכריע בויכוח שמחלק את העולם הרפואי והמדעי.
על איזה ויכוח אני מדבר?
העל הכל כך עמוק שנוגע לכל הורה-
העל הכל כך עמוק שנוגע לכל הורה-
חיסונים- האם הנזק שלהם עולה על התועלת?
אם הינך חלק מהרוב העצום של ההורים שחיסן או שיחסן את ילדיו,
זה בסדר. אין צורך להילחץ.
אני לא הולך להבהיל אותך, לספר לך כמה זה "רע" ולעשות לך ייסוריי מצפון על כך.
בכלל לא.
מה שאני כן הולך לעשות הוא חשוב הרבה יותר!
אני הולך לתת לך כללי בטיחות בחיסונים.
כן, כללי בטיחות.
נשמע אולי מוזר, אבל בעצם למה לא?
בכל דבר שאנחנו עושים עם ילדנו אנחנו רוצים לשמור עליהם. בטח בנושא שבו המחלוקות הן כל כך עמוקות כמו בחיסונים.
כשקוראים ושומעים מידע על חיסונים צרכים להיות זהירים מאוד,
מעורב בנושא הזה הרבה רגש וחשש. לכן חשוב לקרא את המידע בצורה ביקורתית.
צריך לבדוק האם העובדות מוצגות בצורה מגמתית
לנסות לא לתת למיתוסים מוכרים להשפיע, כמו
"חיסונים מיגרו מחלות מהעולם"
או " מי שלא מחסן חיי על חשבון אחרים"
וגם לא להיסחף למתנגדים שאומרים ש- "חיסונים גורמים לאוטיזם" או "חיסונים הורסים את מערכת החיסון"
על מה בעצם הדיון שמתנהל בעולם הרפואה?
מצד אחד עומדים אלו שטוענים שהחיסונים הם הכרח על מנת להגן על ילדנו ממחלות מסוימות, שבעבר גרמו לפגיעה רבה. ומצד שני אלו שטוענים שהחיסונים מחלישים את מערכת החיסון, גורמים לעלייה במחלות אחרות ואפילו יכולים להזיק.
בשורה התחתונה נשאלת השאלה- האם התועלת של החיסון עולה על הנזק שבו?
לצערי, אני לא הולך להיות מי שיפתור לך את הדילמה. מי שיגיד לך מה שביל הזהב להגן על ילדיך מהמחלות מצד אחד ומהחיסונים מצד שני.
אבל מה שאני כן הולך לעשות זה לעזור לך לשים את טובת הילד שלך במקום ראשון,
ללמד אותך להסתכל בצורה ביקורתית יותר על החיסונים ובעיקר לתת לך כללי בטיחות.
הדבר הראשון והחשוב ביותר שאני רוצה להגיד לך הוא
והייתי רוצה שהמשפט הזה ילך איתך כל הזמן ושתראה דרכו כל דיון בנושא החיסונים.
Mei mei
ומה הוא אומר?
זהו משפט סיני עתיק שמשמעותו- "לכל אחד יש אינטרס".
למערכת הבריאות יש הרבה יותר מאינטרס אחד.
יש לה את האינטרס שהילד שלך יהיה בריא.
וגם שעוד כמה אלפי ילדים ומיליוני אנשים אחרים לא יחלו. יש לה אינטרס כלכלי- חלקים מהמערכת רוצים לחסוך כסף ואילו אחרים להרוויח כסף. יש לה אינטרס של נוחות המערכת, יש לה אינטרס כמו לכל גוף גדול לשמור על הקיים ולא לעשות מהפכות. ויכול להיות שיש לה עוד הרבה אינטרסים אחרים...
ולך, ההורה?
יש בעיקר את האינטרס שהילד שלך יהיה בריא ומאושר.
כללי הבטיחות בשביל הילד שלך
בואו נדמיין את מערכת החיסון של הילד שלכם כמו טירה.
טירת המלך שיושבת על גדות נהר מדהים בצרפת. (או בכל מקום שעושה לכם טוב)
היא יושבת על גבעה, מוקפת בחומה חיצונית עבה,
כשעוברים את החומה כבר נכנסים לעיר, אך לא מתקרבים עדיין לטירת המלך.
בשביל להגיע אל כס המלך צריך לעבור עוד 2-3 חומות נוספות עד שנכנסים לארמון. וכשנכנסים אליו פוגשים את הנסיך הצעיר.
כשנותנים חיסון ישירות לגוף הוא כמו פולש שלא עבר את כל חומות ההגנה אלא הוצנח ישירות אל ליבו של הארמון
מצד אחד החיסונים מוחלשים או מתים ומהווים מטרה קלה לאימון הנסיך הצעיר, אך מצד שני הם לא עוברים את כל חומות ההגנה.
לתת 5-6 חיסונים של מחלות שונות ביום אחד (כמו למשל בחודש השני לחייו של התינוק), אולי זה חוסך זמן ועלות למערכת הבריאות, אך זה כמו לאגד 6 צבאות שונים ולשלוח אותם ישירות לשיעור הסייף של הנסיך.
כלל בטיחות מספר אחד- אם החלטתם לתת את כל החיסונים, נסו להפריד עד כמה שניתן ביניהם.
למשל- להפריד את חיסון הפוליו והשעלת מחיסון המחומשת ולתת אותם בנפרד.
אמנם זה מאמץ בשבילכם וגם יגרור את החיסונים על פני תקופה ארוכה יותר אך זה יוריד את העומס ממערכת החיסון של ילדיכם ויקל עליה להתמודד עם החיסונים.
אל תשלחו את הנסיך לשיעור סייף כשהוא חלש או חולה. אמנם החיסון מוחלש אך עדיין מערכת החיסון צריכה להתגייס ולהתמודד מולו ולפתח נגדו נוגדנים.
כלל בטיחות מספר 2- הילד שלכם צריך להיות חזק ובריא כאשר הוא מקבל חיסון.
לא בשלושת השבועות אחרי מחלה, עם או בלי חום. לא כשהוא מנוזל או משתעל. לא אחרי שינוי משמעותי בחיים כמו כניסה לגן, גמילה, יציאת שיניים.
יכול להיות שהנסיך הצעיר עדיין לא מסוגל בכלל ללמוד להסתייף, אולי הוא עייף וחלש ובכלל לא מסוגל להחזיק בחרב עדיין...
ולכן, כלל בטיחות מספר 3- נסו לדחות את החיסונים לגיל כמה שיותר מבוגר.
או במילים אחרות- שאלו את עצמכם האם באמת יש צורך בריאותי לחסן ילד בן יומו בחיסון נגד צהבת? או האם ילד שעדיין לא זוחל צריך להתגונן מזיהום ממתכת (טטנוס)?
ילד בשנה הראשונה מקבל 30 חיסונים. 30 מחלות שונות המוכנסות לגופו על מנת לחזק את מערכת החיסון.
מצד שני לפי הרפואה הסינית והעוסקים בבריאות טבעית, מערכת החיסון של הילד מבשילה רק מגיל שנה.
כן, להורים אשר מעוניינים לקחת אחריות אני ממליץ לחכות עד גיל שנה.
אך "לקחת אחריות" לא נגמר רק בלא לחסן. חובה לדאוג לחיזוק המערכת החיסונית של הילד בדרכים אחרות, ולדאוג שיהיו אמצעים טבעיים לטפל בו מיד כשמתחילה מחלה.
יש המון שיטות ודרכים, מצאו את הדרך שמתאימה לכם.
וזהו כלל מספר 4- לא להותיר ואקום חיסוני
אל תשלחו את הנסיך להסתייף עם כל אחד, לפעמים הוא ילמד דברים מיותרים.
כלל בטיחות מספר 5- בדקו כל חיסון לגופו
(אני מזכיר לכם, למערכת הבריאות יש אינטרסים רבים ושונים)
יש הרבה מחלות לא פשוטות בעולם,
וכשקוראים את סיבוכי המחלות שלהם מתחסנים, זה לא עושה נעים בגוף.
אך הם מתייחסים למקרים הקיצוניים.
שאלו את עצמכם האם החיסון הזה הוא באמת נחוץ? האם המחלה הזו קיימת בארץ בכלל? האם אפשר להמתין עם החיסון? האם זו מחלת ילדות שאפשר לתת לילד לעבור אותה לבד?
כלל בטיחות מספר 6 הוא בדיוק מה שאני אומר להורים לעשות בסופר
(נגמרו לי הדימויים של הטירה והנסיך...)
קראו את המרכיבים
יכול להיות שהרעיון של חיסון הוא מדהים
אך ככל דבר, הוא מעשה ידי אדם, מה שהופך אותו לקצת פחות ממושלם.
חוץ מהוירוס המת/מוחלש יש בו מרכיבים נוספים- חומרים משמרים, לפעמים כספית (כמו בחיסון לשפעת), מצע גידול הוירוסים או הפקת החיסון הוא לפעמים בעייתי .
ולכן בדקו ממה מורכב החיסון שאתם הולכים לתת, יש על החיסונים המון מידע באינטרנט.
כשאתם מחסנים את ילדכם התייחסו אל החיסונים כאל מחלה (כי זאת בעצם מחלה)
כלל בטיחות מספר 7- חזקו את הילד לפני החיסון וטפלו בו אחרי
איך לעשות זאת- אתם יכולים באמצעות רפואה סינית או כל דרך אחרת שאתם סומכים עליה שתעזור לילדכם לעבור את המחלה בצורה הקלה ביותר.
שימו לב- הגיעו אלי יותר מדי ילדים לטיפול שאחרי החיסונים התחילו להם נזלת כרוני, מחלות ריאה, דלקות וכדומה. אני לא טוען שזה בגלל החיסון. אני רק מציע לכם לשים לב!
אם מופיעות תופעות בששת השבועות שאחרי החיסון, גם אם נראה שאין קשר ישיר, פנו למטפל שאתם סומכים עליו.
נזלת, חום, שיעול, בעיות במערכת העיכול, בעיות שינה, חוסר שקט, דלקות אוזניים, הן רק דוגמא למחלות שהגוף יכול לפתח אחרי מתן חיסונים.
כלל בטיחות מספר 8- חלב אם. אמא שאוכלת טוב, הוא ההגנה הטובה ביותר לילד!
זה לא תמיד פשוט,
אך מומלץ להניק עד גיל מבוגר ככל שניתן.
אני לא מתכוון לגיל 3, אבל שנה עד שנתיים יעשו עבודה מעולה.
(קל לי להגיד, אני לא מניק...)
ודבר אחרון
בדקו עם עצמכם מה עמדתכם לגבי מחלות.
נכון, אני יודע,
זה לא פשוט להיות חולה,
זה מבאס, כואב, לפעמים מפחיד ויש בזה סבל,
אבל מצד שני זו הדרך של הגוף ללמוד.
כחלק מחיזוק מערכת החיסון צריך להסתכל על התמונה היותר רחבה.
בימנו אנחנו נוטים להשתמש בפועלים זרים שיעשו בשבילנו את העבודה, וכך הגוף שלנו שוכח איך לעבוד בעצמו.
על מה אני מדבר?
אנטיביוטיקה ומורידי חום עושים את העבודה בשביל הגוף.
אני לא נגד השימוש בהם באופן מוחלט, לפעמים צריך אותם וטוב שהם שם.
אבל יש דרכים רבות ומצוינות להתמודד עם המחלות, לחזק את הגוף תוך כדי כך ולשמור את התרופות החזקות למקרים שבאמת צריך אותם.
זכרו- מחלות קטנות מונעות מחלות גדולות...
אם קראת עד הסוף,
השבמחקבטוח יש לך המון מה להגיד ולשאול
איזו שאלה הכי בוערת לך בנושא החיסונים?
מה יש לך לספר לנו על הנסיון שלך עם חיסונים לילדים שלך?